גיד לשון קצר: לחתוך או לא לחתוך?

בשעה טובה חזרת הביתה עם הרך הנולד, אפשר סוף סוף להירגע ולהתחיל ליהנות מהאימהות שלך. ואז זה מגיע: האחות בבית החולים או בטיפת חלב מסבה את תשומת ליבך לכך שלתינוק שלך יש גיד לשון קצר. לפעמים היא תקרא לזה לשון אחוזה או לשון תפוסה.

לפעמים אותה אחות גם תספר לך שהכאב שאת חשה בהנקה עשוי לנבוע מאותו גיד לשון קצר ולכן גם ילדך אינו עולה במשקל לשביעות רצון מערכת הבריאות. היא מן הסתם ממליצה לך לפנות לבדיקת אף אוזן גרון. שזה אני. אז תני לי להרגיע אותך.

ייתכן שהתינוק שלך זקוק לחיתוך של הגיד, ומדובר בהליך פשוט ובדרך כלל חסר סיבוכים. אבל ייתכן גם שהוא כלל לא צריך חיתוך שכזה. אז אכן כדאי להיבדק על ידי אף אוזן גרון – אך כדאי גם שתגיעי אל הרופא מצוידת בידע אודות התופעה של גיד לשון קצר. אז הנה כמה עובדות שכדאי שתדעי:

הלשון בנויה משני חלקים – חלק אחורי מקובע וחלק קדמי נייד. לצורך קיבוע הלשון, קיים גיד המעגן את הלשון לרצפת הפה. בחלק גדול מהתינוקות אותו גיד ממוקם קדמית מדי ובכך מקטין את החלק הנייד של הלשון. תופעה זו נקראת "לשון אחוזה" או "גיד לשון קצר".

מדובר בתופעה שכיחה ביותר, ובמרבית המוחלטת של המקרים איננה משמעותית ואינה מצריכה טיפול. למעשה, רק ב4-5% מהיילודים קיים גיד לשון קדמי הגורם להפרעה תפקודית או אסטתית.

ההפרעות התפקודיות האפשריות הינן הפרעה ביכולת היניקה בגיל הינקות ומחלות חניכיים ובקיעת שיניים פגומה בגיל מאוחר יותר. ההפרעה האסטתית האפשרית היא צורת "לשון נחש"

הפרעה זו יכולה לחלוף מעצמה, לרוב בשני אופנים: א) גיד הלשון הוא דק ותנועתיות הלשון החזקה בפעולת היניקה פעמים רבות קורעת ומנתקת אותו. ב) במהלך השנה הראשונה לחיים, הלשון משנה את גודלה – מתארכת ומתרחבת וכך גיד הלשון הקדמי עשוי להתמקם במקומו הראוי.

למרות הדעה הרווחת ביותר שלשון אחוזה עלולה לגרום להפרעות דיבור, לא נמצא לכך תימוכין במחקרים רפואיים.

בעבר, כל מיילדת מיומנת גידלה לעצמה ציפורן ארוכה וחדה בה היתה חותכת גיד לשון שנראה לה קצר או קדמי מדי. כיום, הפעולה מבוצעת על ידי רופא אף אוזן גרון, כירורג פה ולסת או כירורג פלסטיקאי.

עכשיו, כשהכרנו קצת יותר את התופעה, הגיע הזמן לשאול את השאלה לשמה התכנסנו.

האם בכל מקרה של גיד לשון קצר כדאי לחתוך את הגיד?

התשובה שלי היא: לא. רק במקרים בהם יש סבירות גבוהה שהתופעה תפגע בתפקוד יש לבצע חיתוך. אוסיף ואומר: קיימת נטייה מוגזמת של אחיות טיפת חלב ויועצות הנקה להמליץ על חיתוך גיד הלשון גם במקרים בהם אין בכך כל צורך. אם התינוק עולה במשקל כצפוי לפי עקומת הגדילה שלו – קרוב לוודאי שאין בעיית יניקה ואין צורך בחיתוך גיד הלשון. בנוסף, אם את רואה שתינוקך מצליח לדחוף את לשונו החוצה מעבר לקו השפתיים – גם אז ברוב המקרים אין צורך בחיתוך הגיד.

ואם בכל זאת צריכים לחתוך – כיצד מבוצעת הפעולה?

מדובר בפעולה פשוטה וקצרה היכולה להתבצע על ידי אף אוזן גרון במרפאה. לרוב, הפעולה מבוצעת בהרדמה מקומית אך במידה ואין כל שיתוף פעולה מצד הילד (אי אפשר לבצע את הפעולה בפה סגור…), הפעולה מבוצעת בהרדמה כללית. אין כל מגבלה מבחינת דיבור או אכילה לאחר חיתוך גיד הלשון. נהפוך הוא, אנו ממליצים להפעיל את הלשון כמה שיותר בימים הראשונים לאחר הפעולה. תנועתיות הלשון מאפשרת ריפוי טוב של אזור החיתוך ומונעת הידבקות חוזרת לא תקינה של גיד הלשון.

ביצענו לתינוק חיתוך גיד הלשון: מתי יש צורך לחזור אל הרופא?

כדאי לחזור אל הרופא במצבים הבאים: 1. במועד שהרופא זימן אתכם לביקורת. 2. במידה ומתפתח חום מעל 38 מעלות. 3. במידה והילד מפסיק לשתות או לאכול. 4. במקרים של נפיחות בלשון, בחניכיים או ברצפת הפה. 5. במידה של דימום מאזור החתך שאיננו פוסק. 6. בכל מקרה של חשד מצידכם שתהליך ההחלמה איננו שפיר.

לסיכום: כרגיל, אני ממליץ לא להיבהל. הביאו את הילד לבדיקה, ובמידה ואכן צריך לבצע חיתוך (ובמקרים רבים – אין צורך), ניתן לתאם תור מהיר ולבצעו במרפאה.