במהלך הקריירה שלי כרופא בכיר במרכז הרפואי סורוקה וכאחראי מרפאות הפרעות בליעה והפרעות קול וצרידות בבית החולים, נשאלתי פעמים רבות באיזה שלב בהתמחות החלטתי להתמחות ברפואת אף, אוזן וגרון? האמת היא שעוד לפני שהגעתי לבית ספר לרפואה החלטתי להיות רופא א.א.ג, ואף ידעתי שארצה להתמחות גם כרופא אף אוזן גרון ילדים.
פסיכולוגים ודאי ישערו שהסיבה ככל הנראה נעוצה בעובדה שנחשפתי למקצוע כמטופל בילדותי – באשר סבלתי באופן מתמשך ממחלות א.א.ג. כנראה שהם צודקים לפחות חלקית ואכן ביליתי קצת יותר מדי זמן במחיצת רופאי אף אוזן וגרון.
אולם שאיפתי להתמחות ברפואת אף אוזן וגרון רק הלכה והתחזקה במשך השנים. כסטודנט לרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון, בית ספר אשר העקרון המנחה אותו הוא היחס האישי בין הרופא לחולה, וכמי שרצה מלכתחילה לטפל גם בילדים, הוקסמתי מהשילוב שהמקצוע מציע. נהוג לחלק את מקצועות הרפואה באופן גס לשניים. מקצועות כירורגיים בהם הטיפול במחלה הינו על ידי ניתוח, ומקצועות לא כירורגיים בהם הטיפול איננו ניתוחי. מקצוע אף אוזן וגרון מתאפיין בכך שיש בו שילוב עמוק בין טיפול ניתוחי לטיפול שאיננו ניתוחי.
המטופל יישאר בטיפולו של רופא ה- אאג גם אם הטיפול במחלתו איננו ניתוח, ורופא האאג הוא זה שייקבע את הטיפול ההולם בכל שלב. השילוב הזה מאפשר טיפול מקיף בבעיית המטופל על ידי רופא אחד. בדרך זו ניתן גם משקל רב לבחירת הטיפול המתאימה למטופל. יש מטופל אשר חושש מאוד מניתוח ויעדיף טיפול תרופתי גם אם המשמעות היא נטילת תרופות כל החיים, ויש מטופל אשר יעדיף ניתוח מייד בשיטת ״זבנג וגמרנו״. על פי עקרון זה אני פועל לגבי כל מטופל.
עם השנים פיתחתי לי שיטה אותה אני מכנה "שיטת הטיפול הרב שלבית" שתמציתה היא לא להמליץ על ניתוח באופן מיידי. אני מעדיף כשלב ראשון של טיפול להתחיל טיפול התנהגותי ותרופתי ורק אם הטיפול לא מצליח לפתור את הבעיות הרפואיות אני שוקל ביצוע ניתוח. בשיטה זו, גם המנתח וגם המטופל בטוחים בדבר הצורך בניתוח, דבר המשפר את הצלחת הניתוח.
תהיו בריאים, ושנתראה בעיקר בשמחות!
אם בכל זאת תזדקקו לרופא אף אוזן גרון בבאר שבע – התקשרו כדי לקבוע תור: 9579*