ובכן, האשם בהמולה הוא החבר המעופף הזה. מתברר שהמשפחה המורחבת יצאה לפיקניק ביער המלאכים סמוך לקרית גת, איזור טיולים חביב על תושבי באר שבע. לפתע פתאום הסבתא חשה רחש וגרגור עז באוזן ופצחה במחול מוזר של נענוע הראש וטפיחות על האוזן. כשהפאניקה גברה, בני משפחתה קיפלו את הפיקניק ופנו למרפאה. בפעולה קצרה שלפתי את היצור המפרפר והמבוהל מהאוזן של המטופלת. במאמץ רב מנעתי ביצוע לינץ' ביצור המנוטרל וכך אתם זוכים לראות תמונה שלו.

המקרה הזה אינו נדיר. עונת הקיץ מתאפיינת בהגברת הפעילות של חרקים ומעופפים שונים, ולעתים חרק יכול לחדור אל האוזן. טוב עשתה החבורה שהגיעה מייד למרפאה – חרק החודר לאוזן יכול לגרום לנזק ואף לפגיעה בשמיעה.

איך זה קורה?

חרק יכול להגיע אל האוזן באחת משתי דרכים:

1. מעוף טועה: החרק, שלא השתמש ב WAZE, מתעופף אל תוך תעלת השמע החיצונית. הוא מגיע אל עור התוף ולא יכול להמשיך הלאה. מסתבר שחרקים אינם יודעים "לחשב מסלול מחדש" או לטוס ברברס, ולכן הם ממשיכים לנסות ולעוף ולהתנגש שוב ושוב בעור התוף. דבר זה גורם לגרד ולכאב. במקרים קיצוניים של חרקים עקשנים במיוחד, הדבר אף עלול לגרום להיווצרות נקב בעור התוף. ואם זה לא מספיק: רחש משק כנפי החרק ממש בסמיכות לתופית יכול לגרום לפגיעה בשמיעה כתוצאה מהחשיפה לרעש.

2. חדירה שקטה: בדרך זו חדירת החרק לאוזן הינה שקטה יותר ודרמטית פחות, אך עלולה להיות מסוכנת אף יותר. האקלים הקיים בתעלת השמע החיצונית מתאפיין בחום, חושך ולחות. אקלים שכזה מהווה סביבה נוחה מאוד לחרקים להטיל בהם את ביציהם. כאשר הביצים בוקעות – הרימות מטיילות על פני עור התעלה והתופית וגורמות לגרד וכאב. ההפרשות של הרימות הינן חומציות ובחלק מהמקרים יכולות לגרום להיווצרות נקב בתופית. במקרה כזה הרימות יכולות לחדור אף לחלל האוזן התיכונה.

כך או כך – חרק באוזן זה לא לעניין. תשאלו את טיטוס.

מה עושים?

1. כרגיל, הכי חשוב: להירגע. פאניקה והשתוללות הן מתכון בטוח ליצירת נזקים.
2. כמה שפחות לגרד באוזן. אל תלחיצו את החרק, כדי שלא יעקוץ את האוזן ולא ינפנף רבות בכנפיו – דבר העלול לגרום לפגיעה בשמיעה.
3. אל תנסו להוציא את החרק לבד – יש סיכוי רב שתגרמו לנזק יותר גדול מאשר זה שיחולל החרק.
4. טפטפו לאוזן מספר טיפות של חומר שומני – הדבר יגרום לכנפי החרק לנוע פחות מהר וכך תמנעו נזק לשמיעה.
5. פנו לרופא א.א.ג באופן מיידי על מנת שיחלץ את החרק מהאוזן. בנוסף לחילוץ יעיל ולא פוגעני, הרופא יוכל להעריך אם חל נזק כלשהו וימליץ על טיפול או בדיקות נוספות שיש לבצע.

בנוסף, במקרה של גרד מציק ולעיתים אף כואב באוזן אחת, ובמיוחד אם אתם מבחינים שילדכם מגרד רבות את האוזן – זכרו שאחד מהגורמים האפשריים הינו גוף זר באוזן (חי או מת) ופנו לרופא א.א.ג לבדיקה.

לסיכום, מסתבר שיש משהו גרוע יותר מחרק במרק: חרק באוזן.

באחד הבקרים שאלתי את הגננת האם היא מבחינה בבעיית ריכוז או הבנה בגן והתשובה היתה חד משמעית לא. לכאורה יכולתי להתעלם מן העניין, אך נאמן לשיטת ה״ללללה״ – לא להלחץ לא להזניח, בכל זאת שלחתי את בתי לבדיקת שמיעה. כשקיבלתי את התוצאה – חשתי נבוך מאוד. הסתבר שבתי שלי לוקה בירידת שמיעה משמעותית. שאלתי את עצמי הכיצד הצליחה החמודה לשטות בי – רופא אא״ג מדופלם ואף בגננת המנוסה שלה? כיצד לא הבחנתי בירידת השמיעה? כיצד היא הצליחה ללמוד בגן את כל השירים והסיפורים למרות שהיא לא שמעה טוב?

התשובה היא שהילדים שלנו כל כך חכמים, זריזים ולומדים מהר שהם יוצרים אסטרטגיות מרשימות: הם מצליחים לקרוא שפתיים, להתחנחן לגננת ולהתקרב אליה ואף להתעניין אצל החברים מה בדיוק נאמר. כמו חלונית החיפוש של גוגל, גם הם מצליחים לנחש בעצמם את מה שלא שמעו טוב ולהשלים את מה שנראה להם הגיוני. התוצאה: קשה לגלות שהם לא שומעים היטב. רק רחש הלב של אמא מנוסה ומסורה חש בבעית השמיעה.

בסופו של הסיפור, עברה בתי ניתוח כפתורים ששיפר את שמיעתה באופן מיידי, וכיום 4 שנים אחרי, השמיעה שלה תקינה לחלוטין.

אז איך בכל זאת תוודאו שילדיכם שומעים טוב?
בערב, אחרי שהנסיך או הנסיכה הלכו לישון, הכינו לעצמכם כוס קפה ונסו לענות על השאלות הבאות. באם התשובה לאחת מהן היא כן, קבעו תור לרופא א.א.ג לבדיקה ולהפניה לבדיקת שמיעה. זכרו שילד שלוקה בירידת שמיעה מבזבז הרבה אנרגיה על פיצוי והשלמת החוסר ואז התפתחותו נפגמת. גילוי מוקדם וטיפול הולם בשיטה הרב שלבית (לעתים טיפול תרופתי ולעתים ניתוחי) יקל מאוד על ילדכם בשלב התפתחות הכל כך קריטי בו הוא נמצא.

אז נסו לענות על השאלות הבאות:
1. האם ילדכם מרבה לשאול ״מה״ במהלך היום?
2. האם ילדכם מבקש להגביר את עוצמת הקול של הטלוויזיה או הדיסק שאליו הוא מקשיב?
3. האם לאחרונה ילדכם נוטה לדבר בקול רם גם כשאין בכך צורך?
4. האם הדיבור של ילדכם ברור מספיק ומפותח מספיק למקובל לגילו ובהשוואה לחבריו?
5. האם הגננת של ילדכם הבחינה לאחרונה שילדכם איננו מרוכז מספיק או נוטה להפריע בשעת הסיפור בגן?
6. האם ילדכם שר שירים שלמד בגן עם מילים דומות אך לא נכונות?
7.  האם ילדכם לוקה בנזלת מרובה וממושכת?
8. האם ילדכם נוטה למשוך או לגרד רבות באוזניו או להתלונן על כאב חוזר באוזניים?
9. האם ילדכם לוקה בדלקת אוזניים חוזרות?

לסיכום: אם עניתם "לא" לכל השאלות – מצוין.
עניתם "כן" לפחות לאחת מהשאלות? מומלץ לקבוע תור לרופא א.א.ג.
גם אם עניתם "לא" לכל השאלות, אך בסתר לבכם, או בהרגשה הורית פנימית, אתם חושדים שילדכם בכל זאת לא שומע טוב – הביאו אותו לבדיקה.
ותמיד זכרו: ללללה. לא להילחץ לא להזניח!